החלטה בתיק בר"ע 32148-04-12

1.  לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (השופט יוחנן כהן; ב"ל 54956-05-11) מיום 23.2.12, בו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 24.3.11 (להלן- הוועדה).

2.  המבקשת נפגעה, ביום 4.5.10, במסגרת עבודתה עת הרימה חבילה במשקל כבד. הוועדה הרפואית מדרג ראשון, מיום 3.10.10, קבעה כי אין קשר סיבתי בין תאונת העבודה לתלונות המבקשת על פגיעה בצוואר. הוועדה, מושא בקשה זו, התכנסה בעניינה של המבקשת - פעמיים. ביום 13.1.11 הקשיבה הועדה לתלונות המבקשת וערכה לה בדיקה קלינית. הוועדה ביקשה לקבל ממצאי בדיקת אולטרא-סאונד עדכנית לכתפיים וכן לקבל את תוצאות בדיקות האולטרא-סאונד הקודמות שבוצעו בסמוך לתאונת העבודה. הוועדה ציינה כי במסמך רפואי, מיום 12.5.10, נרשם כי אין כל רגישות של הצוואר וכי טווח תנועות הצוואר מלאות. אשר לחוות דעת ד"ר ולן, מיום 2.1.11 (להלן - חוות הדעת), קבעה הוועדה כי ד"ר ולן לא התייחס לחומר הרפואי, המעיד כי לא היו כאבים באזור עמוד שדרה צווארי. לאור האמור, קבעה הוועדה כי אין קשר סיבתי בין הפתולוגיה בצוואר לתאונת העבודה. בישיבתה, מיום 24.3.11, עיינה הוועדה בממצאי בדיקת האולטרא-סאונד העדכנית, מיום 28.1.11. הוועדה ציינה כי לא הועברו לידיה ממצאי בדיקת אולטרא-סאונד סמוכה למועד תאונת העבודה. עוד ציינה הוועדה כי במסמך רפואי, מיום 8.9.10, מתעד ד"ר אושרו תהליך הסתיידות ב - SSP, מיום 26.5.10. הוועדה קבעה כי בנוגע לכתף שמאל טווח התנועה של כתף שמאל אומנם מוגבל ולא תקין, אך מגבלה זו אינה מקנה אחוזי נכות. אשר לפגיעה ב - SSP, קבעה הוועדה כי היווצרות של הסתיידות הינה תהליך ארוך ואין אפשרות שתופיע בטווח כה קצר אחר תאונת העבודה. אשר על כן, קבעה הוועדה כי לא נותרה נכות בגין כתף שמאל.

3.  בפסק דינו של בית הדין האזורי נקבע כי החלטת הוועדה מנומקת וכי מדובר בהחלטה רפואית שאין מקום להתערב בה. לגבי חוות דעתו של ד"ר ולן, הסבירה הוועדה כי ד"ר ולן לא התייחס לחומר רפואי קודם המעיד על כאבים באזור עמוד שדרה צווארי ולכן הוועדה לא קיבלה דעתו ושללה קשר סיבתי בין הפתולוגיה בצוואר לבין תאונת העבודה. בית הדין קבע כי הוועדה לא הייתה יכולה להתייחס לחוות דעת ד"ר ולן מיום 24.4.11 מאחר ומדובר בחוות דעת המאוחרת למועד התכנסות הוועדה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

4.  בבקשתה טענה המבקשת כי אותות הפגיעה בצווארה הופיעו באיחור, מספר ימים אחר האירוע, מאחר והפתולוגיה הסתתרה במסווה של פגיעה בכתף. לטענת המבקשת, אכן חוות דעת המאוחרת של ד"ר ולן לא עמדה בפני הוועדה. אולם, כך טענה המבקשת, הוועדה עיוותה את חוות הדעת ולכן חשוב כי ההשלמה לחוות הדעת תעמוד בפני הוועדה. המבקשת טענה כי הוועדה התעלמה מהעובדה לפיה המבקשת לא סבלה בעברה מכאבים בצוואר, וכן מחשדות שהועלו על ידי רופאים שטיפלו במבקשת בסמוך תאונה. המבקשת הפנתה לפסיקה העוסקת בחובה להצביע על נתונים מוכחים בדבר מצב קודם. לטענת המבקשת, הוועדה לא התייחסה התייחסות עניינית לחוות הדעת. המבקשת טענה כי אף אם התלוננה פעם או פעמיים על כאבים באזור הצוואר, אין בכך כדי להניח תשתית בדבר פגיעה קודמת.

5.  לאחר שעיינתי בטענות המבקשת ובכלל החומר המונח בפני, לא מצאתי כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי, המצדיקה התערבות בית הדין. על האמור אוסיף הדברים הבאים. החלטת הוועדה נהירה ומבוססת ולא שוכנעתי כי נפל בה פגם משפטי המצדיק התערבות בית דין זה. אשר לטענת המבקשת לפיה אחר התאונה הופנתה על ידי רופאת המשפחה לבדיקה צווארה וכי יש בכך להעיד על ראשית ראיה לפגיעה בצוואר, יצוין כי אף בעברה של המבקשת, לפני תאונת העבודה, הופנתה המבקשת מספר פעמים לבדיקות הנוגעות לצוואר. זאת ועוד, מעיון במסמכים הרפואיים, אותם צירפה המבקשת, עולה כי למבקשת תיעוד בדבר כאבים בצוואר מחודש 4/02. במסמכים רפואיים סמוכים לתאונת העבודה לא נמצא תיעוד לכאבים בצוואר. ההיפך הוא הנכון, בישיבתה, הפנתה הוועדה למסמך רפואי סמוך לתאונה הקובע כי "אין רגישות בעמוד שדרה צווארי". עוד יוער כי מששללה הוועדה את הקשר הסיבתי בין הפגיעה לתאונה, לא הייתה הוועדה חייבת להצביע על גורם אחר למצבה הרפואי כיום. משאלו הם פני הדברים, נוכח כלל האמור, דין הבקשה להידחות.

6.    סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  ב' סיון תשע"ב (23 מאי 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: